לפני בקשה לרשות להתגונן מפני תביעה כספית שהגישה רשות מקומית בגין חובות ארנונה ע"ס כולל של 101,701 ש"ח (להלן:"סכום התביעה").
א.
תמצית העובדות
1. המשיבה (להלן:"המשיבה" או "העיריה") הינה עירייה עפ"י פקודת העיריות, אשר מטילה מדי שנה בשנה ארנונה בתחומה מתוקף סמכותה לפי פקודת העיריות וחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג - 1992 (להלן:"חוק ההסדרים").
2. המבקשת 1 (להלן:"המבקשת") הינה חברה פרטית כהגדרתה בחוק החברות התשנ"ט - 1999 (להלן:"חוק החברות").
3. המבקש 2 (להלן:"המבקש") מחזיק בכל המניות הרגילות של המבקשת, ולפיכך הינו בעל השליטה בה, כהגדרתו בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן:"הפקודה").
4. בתאריך 13/12/2010 הגישה העיריה תביעה זו נגד המבקשים בגין חובות ארנונה שנצברו בשני נכסים במבנה ברח' התרמ"ב 32 ראשון לציון, הידוע כגוש 3928 חלקה 273, נכסים שלא שימשו ואינם משמשים למגורים, ואשר לטענת העיריה הוחזקו ע"י המבקשת.
5. עפ"י כתב התביעה, עומד חוב הארנונה בגין נכס מס' 2020329000 (להלן:"נכס 9000") ע"ס של 87,124 ש"ח בגין התקופה שבין 1/7/06 ועד 15/11/06 ובנוסף קיים חוב ארנונה בגין נכס מס' 2020329001 (להלן:"נכס 9001") בסך 14,577 ש"ח בגין אותה התקופה.
6. בתאריך 28/2/2011 הגישה המבקשת בקשה לרשות להתגונן בצירוף בקשה להארכת מועד הנתמכת בתצהיר המבקש מיום 27/2/2012 (להלן:"התצהיר הראשון"). יצוין כי המבקש עצמו הגיש בקשת רשות להתגונן במועד, הנתמכת בתצהיר מתאריך 3/1/2011.
7. לאחר הגשת התצהיר הראשון פנו המבקשים למשיבה בדרישה להמצאת מסמכים.
בתאריך 22/12/2011, בעת דיון שנערך בפני, הודיע ב"כ המשיבה כי הוא מסכים להארכת המועד שהגישה המבקשת. באותו מעמד, ובתשובה לדרישה לגילוי מסמכים, הגיש ב"כ המשיבה תשריט נכסים, ולפיכך נתתי למבקשים הזכות להגיש בקשת רשות להתגונן חדשה לעניינים הנובעים מהמצאת התשריט.
8. בתאריך 5/1/2012 הגישו המבקשים בקשה מתוקנת לרשות להתגונן, אשר נתמכת בתצהיר המבקש מתאריך 2/1/2012 (להלן:"התצהיר השני").
ב.
טענות הצדדים
9. המבקש טוען, בתצהיר הראשון, כי בזמן הרלוונטי לתביעה היה בעל מניות של המבקשת, שניהלה סופרמרקט בשטח של כ-600 מ"ר, המורכב משני נכסים מחוברים.
10. עוד טוען המבקש, כי החל מתאריך 4/9/2006 עבר ניהול המבקשת לאדם אחר בשם בוריס שטיין, אשר עמו הוא נמצא בסכסוך מר החל מחודש נובמבר 2006.
11. עוד טוען המבקש, כי רק בחודש פברואר 2011 נודע לו מפי פרקליטו, אשר ביקר בכלא אדם בשם ודים ורטילני, שהיה ממפעילי המבקשת, (להלן:"מר ורטילני") כי המבקשת לא שכרה את המקום ולא החזיקה בו, אלא שימשה כחברת ניהול בלבד אשר הפעילה את המקום, ששכר מר ורטילני מהבעלים.
12. עוד טוען המבקש בתצהירו הראשון כי העיריה מנסה לגבות תשלום כפל משום שהיא מנהלת הליכי גביה גם נגד מר ורטילני בגין אותה התקופה.
13. בתצהירו השני, לאחר שקיבל לידיו את התשריט מהעירייה, טוען המבקש כי המבקשת מעולם לא שכרה ולא החזיקה בנכס 9001. לטענתו, מדובר בנכס אחר המצוי מעל החנות ששכרה המבקשת ואשר הושכר מהבעלים ע"י מר ורטילני. לפיכך, טוענים המבקשים כי רכיב התביעה בסך 14,544 מחוסר כל קשר למבקשת.
14. לגבי נכס 9000 טוען המבקש, כי לא ניתן לחשב את סכום התביעה משום שהעירייה לא פירטה כמה היא גובה עבור מ"ר.